מאת: צביקה גרינגולד

רעיון הקיבוץ נולד ויושם במהלך המאה הקודמת בסביבה חברתית ועסקית שונה מהותית מהמצב היום.

עיקרי מאפייני הסביבה דאז היו:

• תחילתה של תנועה ציונית בעולם המתאפיין באידיאולוגיות מהפכניות
• הזדהות אידיאולוגית חזקה ביותר של חברי הקיבוץ עם הרעיון
• קשיים חיצוניים רבים ורמת חיים נמוכה ואפילו סגפנית
• הקמת משק המבוסס על כלכלה סוציאליסטית עם גישה ייצורית המעניקה גיבוי מלא למשק החקלאי ומבטיחה את רווחיותו
• סבסוד הון מאסיבי ישיר ועקיף המחפה על הפסדים וחוסר יעילות
• העמדת מקורות מימון ללא בטחונות ע"י גורמי מדינה וממשל
• משק סגור (לא חשוף לתחרות מהעולם)

בעשורים האחרונים, ובעיקר בשני העשורים האחרונים, מתחולל שינוי דרמטי בסביבה החברתית והכלכלית במדינה בכל אחד מהמאפיינים דלעיל, המחייבים את הקיבוץ לבחינה מחודשת של המשך המבנה וצורת החיים הקיבוצית כדי להתאימם לסביבה המשתנה.

בבואנו לבחון את המרכיבים העיקריים של מבנה החברה הקיבוצית המהווים את עיקר ההוויה החברתית-כלכלית, ניתן למצוא שלושה מרכיבים עיקריים:

1. אורח חייו של הפרט בתוך הקהילה הקיבוצית
2. המבנה הארגוני של עסקי הקיבוץ ואחזקותיו, כולל אחזקות בתאגידים חיצוניים אזוריים וארציים
3. דרך ניהול העסקים ואופן השתתפות חברי הקיבוץ כעובדים בעסקי הקיבוץ

לשלושת מרכיבים עיקריים אלה אתייחס במאמרי זה וכאמור לעיל, על קצה המזלג.

מבנה אורח החיים של הפרט והקהילה בקיבוץ
במאמר זה נתמקד בניהול העסקי של עסקי הקיבוץ העתידי. אי אפשר לדון בכך בלא התייחסות לנושאי הפרט והקהילה וזאת בגלל ההשפעה הרבה של אורחות החיים של הפרט והקהילה על ניהול עסקי של עסקי הקיבוץ. לכן אגע רק בעקרונות ולא אפרט מעבר לכך. להלן העקרונות:

• העברת אחריות על פרנסה וקיום משק בית מאוזן ואף חוסך, לרמת משפחה.
• ניתוק ההתחייבויות הנובעות מניהול עסקים מציבור החברים והקהילה.
• תקציב משפחתי המבוסס על המשכורת של בני המשפחה (רצוי שכר דיפרנציאלי).
• יצירת קרן ברמת הקהילה לעזרה הדדית.
• הבטחת קיום הוגן לוותיקים הנמצאים בפנסיה, או קרובים לכך.
• יצירת פנסיה בקרן חיצונית מוכרת ע"מ לנתק את התלות בין מצב משקי עתידי, ליכולת קיום של הפנסיונרים.

המבנה הארגוני של עסקי הקיבוץ
מטרת העסק היא לייצר רווח לאורך זמן לבעליו, או ליצור ערך לבעליו. לכן, בשיקולי המבנה ואופן הניהול, יש ליצור תנאים המשרתים מטרה זו.
הקיבוץ מאופיין בדך כלל בריבוי ענפים, דבר היוצר מוטת שליטה ארוכה מדי המקשה על ניהול אפקטיבי של עסקי הקיבוץ.
כדי לטפל בבעיה זו רצוי לתאגד את עסקי הקיבוץ בשניים שלושה אשכולות עסקים בעלי מכנה משותף (לדוגמא: אשכול תעשיה, אשכול ענפי שדה וכו'). אשכולות אלו רצוי שיתאגדו כחברות בע"מ.
התארגנות זאת תאפשר הקמת מועצות מנהלים מתמחות לפי עסקי הליבה של התאגידים הנ"ל שינהלו את העסקים, במקצועיות וביעילות.
את המניות של התאגידים הנ"ל יחזיק תאגיד האחזקות של הקיבוץ ומועצת המנהלים שלו תחליף את ההנהלות הכלכליות או ועדות המשק הקיימות כיום. תאגיד זה יהיה בבעלות הקיבוץ בשלב הראשון אך תוכן בו התשתית להעבירו לבעלות ישירה של החברים כאשר יוכשרו לכך התנאים.
התאגדות התאגידים העסקיים, לרבות חברת האחזקות כחברות בע"מ יאפשרו לנהלן על פי חוק החברות שהוא רלבנטי ומעודכן ולא על פי פקודות האגודות השיתופיות שהיא אנכרוניסטית ולא מעודכנת.
את תכנון המס הרצוי בגופים העסקיים ניתן יהיה להשיג בדרכים אחרות ואל לנו לשים נושא זה בדרגת חשיבות עליונה.
התאגידים יאמצו ויפעילו את כל הפונקציות של תאגיד עסקי בוגר, כלומר ייצור, שיווק, כספים, רכש, כ"א, פיתוח וכו'. רצוי להפסיק ולהשתמש בתאגידים אזוריים וארציים למילוי פונקציות אלה. תאגידים אלו מאופיינים בחוסר יעילות המגולגלת בדרכים מתוחכמות על הקיבוץ הבודד ובדרך כלל פועלים בניגוד עניינים בולט עם הקיבוץ הבודד.
מערכות מידע ניהוליות פיננסיות הינן כלי ניהולי מהמדרגה הראשונה ויש לפתחו ולהעמידו ברמה גבוהה ביותר. חוסר במידע זמין ומנותח פוגע בתהליך קבלת החלטות ובקרה על הביצועים העסקיים עד כדי ביצוע שגיאות וכניסה למשברים קיומיים.
על בסיס מידע פיננסי ניהולי עדכני וזמין יש לקיים תהליך קבלת החלטות המונע סיבסוד צולב בין פעילויות שונות ודואג להבראה של פעילויות כושלות. בהעדר סיכוי להבראה, מחליטים על סגירתם.
מימון הפעילות העסקית נתקלת בקשיים עקב גישתם השלילית של גורמי המימון (בנקים, ממשלה וכו').
תאגוד העסקים צריך בין השאר להכשירם לגיוס הון ע"י הכנסת שותפים בהנפקה פרטית או ציבורית.

כניסה של גורמים חיצוניים כבעלים בתאגידי הקיבוץ מחייבת לארגן בצורה ברורה ומסודרת ועל בסיס מחירי שוק את קשרי הגומלין בין התאגיד לקיבוץ ולתאגידים אחרים באופן שבו יוגדרו הממשקים ויוגדרו היחסים על ידי חוזה מחייב בין התאגיד לנותני השירות השולטים בו.

בקיבוצי פריפריה בהם מתקיימת תלות תעסוקתית בין החבר לעסקי הקיבוץ, ימשיך הקיבוץ ליזום הקמה ופיתוח של תאגידים חדשים.
בקיבוצים בהם אין תלות תעסוקתית, רצוי שיוזמה להקמה ופיתוח של תאגידים חדשים ייעשו ישירות על ידי היזמים ולא באמצעות הקיבוץ.

השתתפות חברי הקיבוץ בפעילות העסקית
בחלק גדול מהקיבוצים התדלדלה מאד שכבת המנהלים חברי הקיבוץ, בעיקר כתוצאה מעזיבה על רקע שיטת תגמול שליליות שפותחו על ידי החברה הקיבוצית במשך השנים. דלדול זה הוא אחד העיקריים במרכיבי המשבר החברתי כלכלי ויש לשאוף לשנותו על ידי שינוי אורחות החיים בקהילה הקיבוצית, כך שיעודד בעלי כישורים להתפתח במסגרת העסקים הקיבוצית.
יש ליצור תנאי עבודה ותגמול שיתחרו במשק החיצוני . אין להשוות את תרומתו של מנהל טוב, חבר קיבוץ, למנהל שכיר כלשהו.
מנהלים ועובדים כאחד ישתכרו על פי רמת שכר המקובלת בשוק לתפקידם ויתוגמלו על פי הצלחתם בהשגת יעדי התאגיד.
חבר קיבוץ העובד בתאגידי הקיבוץ יהיה כפוף לתנאים המקובלים בענף (כגון: עבודה במשמרות) ולתקנון המשמעת המקובל בתאגיד ולא יהיה כל הבדל בינו לבין עובד שכיר.
כדי לאזן את תנאי העבודה הנ"ל, יש ליצור ביקוש למקומות עבודה בתנאים שלפעמים אינם מפנקים. זאת על ידי שינוי אורחות החיים בקהילה בעיקר בנושאים הבאים:

1. שכר דיפרנציאלי.
2. הפרטה מאסיבית של הצריכה על חשבון צריכה קולקטיבית.
3. צמצום רשת הבטחון למינימום הכרחי.

שינויים אלו ידחפו את החבר לחפש מקום להתפרנס בכבוד . תאגידי הקיבוץ יהיו פתוחים בפניו כמו בפני שכירים. בהיווצר קשר, ייחתם חוזה עבודה מלא שיבטיח את זכויות החבר כעובד אך יגדיר בצורה ברורה גם את חובותיו.
אין ליצור הגנה אוטומטית של הקיבוץ על חבריו העובדים, אך יש לפתח מנגנון שיגן עליהם מפני שרירות לב ההנהלות.

אין מאמר זה מתיימר להקיף מלוא הנושאים ולפרטם, אך יש בו משום קריאת כיוון לניהול העסקי העתידי של הקיבוץ המתחדש.

צביקה גרינגולד.

*